נקודה למחשבה

היעדים שלנו הם שלנו? מה בין יעדים בעתיד לבין להיות ברגע? עם ארז זכריה

יש המון סיבות לא להגדיר יעדים. כי ״זה לא קורה גם ככה״, כי אין לנו חשק, כי אנחנו רוצים להיות כאן, ברגע, ולא להתעסק בעתיד.
יש אנשים יותר משימתיים ויש אנשים שהם יותר צ׳יל ו״זורמים״.
ארז זכריה, היה נע בכל הסקאלה - ממשימתי שהולך לטייס ומדמ״ח, ועד ללהיות רק ברגע ולא לרצות להגדיר יעדים.
משיחת קפה קטנה שהייתה לנו, ארז חזר במלוא המוטיבציה להגדיר יעדים.
מה השתנה?
מה אפשר ללמוד על זה?
והאם אפשר להגדיר יעדים ולרצות להשתפר, וגם להנות מהרגע, ממה שיש?

מה עוצר בעדנו לעשות הסבת קריירה? ממנהלת בכירה של מאות אנשים למטפלת במשרה מלאה - עם שמרית מיה

הרבה פעמים אנחנו מרגישים מוצלחים על הנייר, אבל עמוק בפנים, משהו לא מסתדר לנו.
אנחנו סוחבים את ההרגשה הזאת. לפעמים היא חזקה יותר, לפעמים פחות, אבל היא שם.
בפרק הזה, נשמע את הסיפור של שמרית, אשר הוותה השראה גם בשבילי בהסבת המקצוע שלי.
שמרית ניהלה מאות אנשים, כאשר בגיל 35 היא החליטה לעזוב הכל.
נשמע על התהליך שהוביל לשם, על מה כן ומה לא לעשות כשרוצים לעשות הסבת מקצוע, על איך הסביבה הגיבה ובפרט על התפיסה של החברה על עולמות הטיפול.